מוצרים חדשים

גילוי חדש טוען שוויטמין D  משפיע לא רק הבריאות הכללית אלא בעיקר על הפוריות ובריאות הנפש שלנו איפה הוא נמצא, כמה כדאי לצרוך ממנו ומתי הוא עלול להזיק

שני פרסומים מדעיים אחרונים מתווספים לשורה של עדויות על איכויותיו המפתיעות של ויטמין D, הידוע גם בכינוי "ויטמין אור השמש", ויתרונותיו הבריאותיים. אם בעבר נקשר שמו של ויטמין D לספיגת סידן במעי ובעצמות, היום כבר ידוע שלוויטמין יתרונות משמעותיים גם במחלות לב, סוכרת, סוגי סרטן שונים, מחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה ואוסטיאופורוזיס.

המחקר הגדול ביותר שנעשה ומתפרסם לאחרונה ב-  Mayo Clinic Proceedings  חושף את הקשר שבין חוסר בוויטמין D  לדיכאון. המחקר כלל יותר מ 12,000 אנשים בגילאים 20 עד 90. החוקרים מדדו את רמות הוויטמין בדם והעריכו סימפטומים של דיכאון אצל כל אחד ואחת מהאנשים. על פי התוצאות, לאלה שהיה חוסר בוויטמין D, היו יותר סימפטומים של דיכאון מול הנבדקים להם היו רמות גבוהות של הוויטמין.

בראון שרווד, MD, PhD, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת טקסס Southwestern Medical Center  שבדאלאס, שהיה אחד מעורכי המחקר, אמר כי "אנשים הסובלים מדיכאון צריכים לעשות בדיקת דם כדי לבדוק את רמות ויטמין D, יתכן שיש צורך בתוסף של הוויטמין בכדי לשפר את איכות חייהם".

סקירה מדעית נוספת שמפורסמת לאחרונה קיבצה נתונים ממחקרים שונים ועדויות רפואיות ומצביעה על הקשר שבין ויטמין  D  ופריון. מפתיע במיוחד, הקשר שמצאו החוקרים בין חוסר בוויטמין ומחלה גניקולוגית שכיחה בשם, אנדומטריוזיס.

למחלה סימפטומים שונים כגון, כאבי גב, כאבי בטן, בחילות, הקאות, עצירויות, שלשולים, דימומים מפי הטבעת, דחיפות במתן שתן ובנוסף, אי פריון. רוב התסמינים אופייניים בתקופת הווסת.

החוקרים טענו כי לוויטמין D  יש מעורבות במערכות הרבייה הנשית הכוללת בין השאר גם השפעה על תוצאות הפריה חוץ גופית (IVF). בנוסף, ויטמין D, נמצא כמפתח לאיזון הורמוני המין אצל נשים ושיפור ספירת הזרע אצל גברים, על פי החוקרים.

צאו לשמש

"בעשורים אחרונים חלו שינויים בהרגלי חיים שמעלים  את האוכלוסייה בסיכון של למחסור בוויטמין, אומרת מיכל גרשוביץ, דיאטנית קלינית,M.Med.Sci  , בעלת קליניקה פרטית להרזיה נכונה ושינוי אורח חיים לבריא.

 "שהייה במבנים סגורים , בנייה גבוהה, זיהום אוויר ושימוש יתר בתכשירי הגנה מפני שיזוף מונעים מקרינת השמש לייצר בעורנו ויטמין D בכמויות מספקות. "לפי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בישראל", מסבירה גרשוביץ, "שליש מתושבי ישראל שטופת השמש סובלים ממחסור בוויטמין D.

מתברר שהמחסור קיים בעיקר בקרב אוכלוסיות עירוניות, אצל אנשים שעובדים במקומות סגורים, דתיים שנוהגים להתלבש בצניעות וקשישים שיכולת הספיגה של הוויטמין בגופם פוחתת. "גם אנשים שסובלים מהשמנת יתר מצויים בסיכון למחסור בוויטמין, ששוקע בשומן העודף בגוף ולא מתפזר למערכת הדם".

ויטמין D הוא כיום אחד הוויטמינים הנחקרים ביותר ונמצא כי הוא בעל השפעה רחבה יותר ממה שחשבו עד כה. אומרת נטע מה-יפית, נטורופתית, "את רמתו בדם אפשר לבדוק בעזרת בדיקת דם פשוטה המתבצעת בכל קופות החולים".

"החוסר בויטמין נובע ממספר סיבות", מסבירה מה-יפית, "מיעוט של חשיפה לשמש בשעות בהן הקרינה חזקה, תזונה דלה בוויטמין D  שמצוי לרוב במזונות שומניים שהאוכלוסייה חונכה עם השנים לצרוך פחות ופחות כמו כבד, שמנת, חמאה, חוסר איזון של הורמוני בלוטת התריס ומחלות מעיים דלקתיות כל אלה ועוד עשויים להשפיע על ספיגת הוויטמין בגופנו. לצד אלה קיימות עדויות כיום שאפילו גורמים כמו משקל עודף מונעים את קליטת הויטמין בצורה אידיאלית".

מינונים והמלצות תזונה

"ויטמין  D  מסיס בשומן,  בעל שתי  צורות החשובות לתפקודו של האדם", מסבירה גרשוביץ, D2 המצוי בשמן ושומן דגים, ביצים, במוצרי חלב מועשרים ובדגנים מועשרים ו-D3 המופק במגע העור עם קרני השמש. ויטמין D3 היא הצורה הפעילה יותר של הוויטמין".

היא מזהירה כי צריכה עודפת של ויטמין D גם היא משמעותית ועלולה לגרום להרעלות, להיפרקלצמיה (עודף סידן בדם), לעודד ייצור אבני כליות וכשל כלייתי, לגרום בחילות והקאות ושקיעת סידן ברקמות שונות: בכלי הדם, בכליות, בלב ובריאות.

על פי הנחיות אמריקאיות מומלצת קצובה יומית של ויטמין D, על פי החלוקה הבאה:

• לגברים ונשים עד גיל 50: 200 יחב"ל.
• לגברים ונשים בגילאים 70-50: 400 יחב"ל.
• לגברים ונשים מגיל 70 והלאה: 600 יחב"ל .
• לתינוקות, ילדים, נשים בהריון ונשים מיניקות: 200 יחב"ל .

וזאת במידה ואין הנחיות רפואיות אחרות, כמובן.

אולם לפני שפונים לתוספים כאלה או אחרים הקיימים בשוק בצורה של כדורים או טיפות, ויטמין D, מצוי במוצרי מזון שונים, וכמובן בעזרת אור השמש. "מקורות עיקריים מומלצים בתזונה לוויטמין D", אומרת מה-יפית, "הם ביצים ודגים ממי מעמקים כמו סלמון, טונה וסרדינים".

גרשוביץ מוסיפה: "שמן דגים, מוצרי חלב וביצים, וכן חשיפה לשמש כ- 10 דקות ביום שתספק את כל הכמות הנדרשת.המלצה זו חדשה, היות ובמשך שנים, נמנעו הרופאים מלהמליץ  על  חשיפה לשמש כדי להשיג לגוף את ויטמין  D, בגלל החשש מעלייה בסיכון לסרטן העור".

כתבה מאת דנה פלג, פורסמה בתאריך 23.2.12 באתר onlife



קצב מטבולי מודד כמה קלוריות שרפתם בזמן מנוחה. אם אתם בעלי עודף משקל, או מקפידים על דיאטה ולא מצליחים להיפטר מהק"ג האחרונים - כדאי לכם לבדוק קצב מטבולי. לשריפת קלוריות מהירה יותר

לעתים אנו נתקלים במצבים בהם אנשים המקפידים על דיאטה מסוימת במשך שבוע מפחיתים ממשקלם חמישה ק"ג, ואילו אחרים המקפידים על אותה דיאטה בדיוק מפחיתים ממשקלם גרמים אחדים בלבד. הסיבה להבדלים נעוצה במטבוליזם האישי של כל אדם ואדם, ובמיוחד במושג הנקרא קצב מטבולי.

מהו קצב מטבולי (Resting Metabolic Rate)? קצב מטבולי הוא כמות הקלוריות היומית אותה אנו שורפים במצב מנוחה. מדי יום אנו שורפים קלוריות בפעילויות שאנו מבצעים בעבודה או בבית וכן בפעילות גופנית מתוכננת כמו הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים ועוד.

רבים לא יודעים, אך את מרבית הקלוריות גופנו שורף במנוחה. תהליכים בסיסיים כמו נשימה, פעילות הלב, הכבד והמוח גורמים לשריפת קלוריות, וכמות קלוריות זו מהווה כ-75% מהכמות הכוללת שאנו שורפים ביום.

אדם במשקל ממוצע שורף כ- 700 קק"ל ב-10 שעות שינה. יחד עם זאת, כמות הקלוריות הנשרפות במנוחה משתנה בין אדם לאדם ומושפעת מגורמים רבים, ביניהם: גיל (קצב מטבולי יורד ב-5% בכל עשור, החל מגיל 40), מין (גברים שורפים יותר קלוריות במנוחה מנשים), מסת שריר (הקצב המטבולי גבוה ככל שיש יותר מסת שריר) וכן  גובה, משקל, מצב הורמונאלי, נטילת תרופות, היסטוריה של דיאטות ותורשה.

הסיבה לכך שקל יותר להפחית במשקל בתחילת הדיאטה וקשה יותר בהמשכה נעוצה בעובדה שככל שהמשקל גבוה יותר, הקצב המטבולי צפוי להיות גבוה יותר. המשקל העודף גורם לגופנו לעבוד קשה יותר רק כדי לשמור על תפקודו במנוחה, וכאשר הגוף נמצא במצב של עודף משקל הוא יוצר קצב מטבולי גבוה יותר.

כל הפחתה בצריכה הקלורית תוביל לירידה במשקל, ולאחר הפחתה משמעותית של שומן ושריר, גופנו צריך פחות קלוריות בכדי לשמור על תפקוד תקין.

ישנן שתי דרכים עיקריות לעזור למטבוליזם שלנו להגיע למקסימום, גם בזמן דיאטה:

1. פעילות גופנית: פעילות גופנית הכוללת אימון אירובי, ששורף יותר קלוריות בטווח הקצר, ואימון אנאירובי שבונה שרירים, מאיצה את המטבוליזם בטווח הארוך. מכיוון שתא שריר שורף יותר קלוריות מתא שומן, גם במנוחה, ככל שיהיו יותר שרירים בגוף כך יהיה קצב מטבולי גבוה יותר - הגוף ישרוף יותר קלוריות רק כדי לשמור על תפקוד תקין.

2. ארוחות קטנות ותכופות: ככל שהארוחות קטנות ובעלות מרווח קטן בין אחת לשנייה, כך נשמר קצב מטבולי גבוה, משמע שריפת קלוריות גדולה יותר. כאשר המרווח בין ארוחה לארוחה גדול, הקצב המטבולי מואט על מנת לפצות על כך.

איך יודעים מהו הקצב המטבולי? עד היום, מטפלים שרצו להעריך הוצאה קלורית של מטופל השתמשו בנוסחאות שמתייחסות לגובה, גיל ומשקל. מחקרים רבים הראו כי התוצאות המתקבלות אינן מדויקות ולכן אינן מתאימות לטיפול אישי. מעבר לכך, נמצא כי לשני אנשים עם אותם נתוני גובה, גיל ומשקל, ייתכן הבדל בסיסי של כ-500 קק"ל בהוצאה הקלורית במנוחה.

כיום ניתן למדוד באופן מדויק את קצב חילוף החומרים באמצעות מכשיר הנעזר בשיטת הקלורימטריה העקיפה. זהו מכשיר קטן וקל, נייד ונוח המכונה BodyGem, אשר בבדיקה פשוטה מודד את הקצב המטבולי במנוחה.

מדידת קצב מטבולי אישי מסייעת בקביעת תקציב קלורי יומי מדויק, המאפשר להגיע למשקל היעד. בעזרת הבדיקה ניתן לבנות תוכנית דיאטה מדויקת בהתאם לקצב המטבוליזם האישי, וכן לאתר אנשים הסובלים מהשמנת יתר בשל "מטבוליזם נמוך".

בכדי לייצר אנרגיה משתמש גופנו בחמצן המגיע בתהליך הנשימה ומחמצן את רכיבי המזון (חלבונים, פחמימות, שומנים). לפיכך, כמות החמצן שאנו צורכים הינה בהתאמה לשרפת הקלוריות שלנו. מכשיר ה- BodyGem מודד באמצעות בדיקת נשימה של כ-10 דקות את צריכת החמצן של הנבדק, ועל סמך נתון זה קובע את הקצב המטבולי האישי.

מחקרים שנעשו במספר מרכזים רפואיים בארה"ב, הראו התאמה גבוהה בין תוצאות מכשיר ה-BodyGem לתוצאות מכשיר הקלורימטריה העקיפה המשמש בבתי החולים.

כיצד יודעים האם הקצב המטבולי תקין? בניגוד לבדיקות אחרות כמו לחץ דם, כולסטרול, רמת סוכר וכו', לא קיים טווח קצב מטבולי גבוה, נמוך או תקין. קצב מטבולי הוא ייחודי לכל אדם ומושפע כפי שכבר נכתב, מגורמים רבים.

כך יוצא ששני אנשים בעלי אותו גובה ומשקל, שאוכלים על פי תפריט זהה ומבצעים פעילות גופנית זהה, יכולים להשיג תוצאות שונות לגמרי. הסיבה להבדל בתוצאות הוא השוני בקצב המטבולי שלהם.

מה היתרונות במדידת הקצב המטבולי?

1. אפשרות לתכנן ולהתאים דיאטה באופן אישי על פי קצב מטבולי אישי, ולא על סמך תפריט סטנדרטי.

2. שיפור ההיענות וההתמדה בדיאטה בשל האפשרות לקבוע ולחזות מראש את קצב הירידה במשקל, והאפשרות "לתפור" דיאטה אישית על פי משקל המטרה וקצב הירידה במשקל הרצוי.

3. מניעת עצירות בתהליך הירידה במשקל על ידי ניטור של הקצב המטבולי במהלך הדיאטה, ושינוי התפריט או תוכנית הפעילות הגופנית בהתאמה.

4. אפשרות לשמור על המשקל הרצוי לאורך זמן.

5. בעבור ילדים או מתבגרים עם עודף משקל, קביעת צרכי האנרגיה במדויק מאפשרת ירידה במשקל ללא פגיעה בהתפתחות.

6. ספורטאים יכולים לתכנן תפריט להגדלת מסת שריר והפחתת מסת שומן.

כתבה מאת ענת טימין דיאטנית קלינית

פורסם באתר beok.co.il  בתאריך 18.03.09

ההמלצה שלנו (הרבלייף שופ):

1. החליפו ארוחה אחת או שתיים ביום בשייק בהתאם למטרה שלכם: לשמירה על המשקל החליפו ארוחה אחת, לירידה במשקל החליפו שתי ארוחות. השייק מהווה ארוחה בעלת ערך תזונתי גבוה, ניתן להכין אותה בערך קלורי נמוך והיא אינה מכבידה על פעילות מערכת העיכול. ארוחת השייק תאפשר לכם לחלק את כמות הקלוריות היומית שלכם בקלות ובנוחות ל5-6 ארוחות קטנות. 
2. הוסיפו תה תרמוג'טיקס כתחליף לקפה או כחלק מצריכת המים היומית שלכם. משקה התרמוג'טיקס מעורר ומסייע לשרוף יותר קלוריות בזמן מנוחה וכך יגביר את הקצב המטבולי שלכם. 

בשנים האחרונות התגלתה החשיבות העצומה של הפיגמנטים השונים המצויים בצמחים, וכן הצטבר מידע רב אודות הפוטנציאל של פיטוכימיקלים נוספים לשיפור הבריאות. אולם, המחקרים החדשים בתחום מצביעים על כך כי שלל הרכיבים המצויים בצמחים פועלים יחד, ולעיתים בסינרגיה. עוד נמצא כי פוטנציאל הגנה מפני מחלות גבוה יותר כאשר משלבים מגוון ירקות ופירות בצריכה על פני בחירה בירק/פרי אחד. במילים אחרות, השלם גדול מסכום חלקיו.

מרק ירקות להורדת מתח ולשיפור רמות ויטמין C בדם; בדיאטה מבוססת ירקות אוכלים יותר ומאבדים יותר משקל; תות שדה – אלוף במניעת מחלות; אכילת ירקות ופירות מפחיתה הסיכוי לחלות בדלקת רירית הרחם; ירקות ופירות מגנים מפני סרטן קיבה; צריכת ירקות עלים ירוקים מעכבת את הירידה בכושר המנטלי בקרב נשים מבוגרות; קשר בין רמת צריכת ירקות טריים לירידה בסיכון ללקות באסטמה. זהו רק חלק מתוצאות מחקרים הנוגעים לצריכת פירות וירקות (את רשימת המחקרים אפשר למצוא באתר של מועצת הירקות). רובם ככולם מוצאים בצריכה הזו את מעוז חפצנו הבריאותי, אם רק נקשיב, נקפיד ונמלא אחר ההוראות.

תזכרו את השם – פיטוכימיקלים

כדי להבין את משמעות צריכת הירקות בחמישה צבעים, צריך להבין את משמעות המונח פיטוכימיקלים. מדובר למעשה בשם כולל לתרכובות שנמצאות באופן טבעי במזונות מן הצומח ומונות אלפי סוגים. לחומרים אלו תפקידים בהגנה על הצמח, וכאשר אנו אוכלים את הצמחים, אנו נהנים מהשפעותיהם המיטיבות של החומרים המגינים, החל מהגנה מפני נזקי הסביבה, מניעת סרטן, השפעה מיטיבה על תהליך חילוף החומרים בגוף, על תהליכים דלקתיים ועוד ועוד.

פיטוכימיקלים נמצאים בכל חלקי הצמח, הם נחלקים לסוגים רבים והם תורמים לטעם, לניחוח ואף לצבע הטבעי של המזון. פעילותם של הרכיבים הצמחיים תלויה בעוצמת הצבע שלהם. ככל שהצבע עז וחי יותר, כך גדלה השפעתם המיטיבה של הרכיבים הצבעוניים. באופן מעניין, שיטת בישול והכנה המחזקת את הצבע מחזקת גם את פעילותם של הפיטונוטריאנטים, מרכיבי מזון המופרשים על ידי הצמח בעת הבשלת הפרי ונחשבים לחלק המזין שבו. מכאן שהכנת מזון בשיטות קלות כמו אידוי ובישול קל או סחיטת מיץ מגבירה את עוצמת הפעילות שלהם. הפיטוכימיקלים אחראיים, בין השאר, לתחושת ה"בעירה" בפה שגורמת אכילת פלפל חריף, לטעמו העז של השום ולצבעה האדום של העגבנייה. תפקידם בצמח קשור גם במיגון: הצמחים מייצרים פיטוכימיקלים כאמצעי הגנה בפני וירוסים, חיידקים ופטריות. גם לנו מספקים הפיטוכימיקלים שבירקות ובפירות שלל מנגנוני הגנה: נוגדי חמצון (תהליכי חמצון פוגעים בתאי הגוף), נוגדי דלקות, נוגדי וירוסים ועוד.

כוח הצבע

מנתוני סטטיסטיים עולה כי הישראלי צורך בממוצע רק 475 גרם ירקות ליום, כ-20 אחוז פחות מהמומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי. ב-97' עמדה ישראל על שיא צריכה לאומי של 228 ק"ג ירקות לנפש בממוצע, ומאז חלה ירידה של כ-6 אחוז בצריכה הממוצעת לנפש. אחד מיעדיו המרכזיים של מסע הפרסום של מועצת הצמחים היה לשנות מגמה זו ולהגדיל את הצריכה לנפש ב- 3% לשנה, בשנתיים הראשונות.

עוד לפני ה-1 בנובמבר 2003, הזמן בו עלה לאוויר קמפיין חמישה צבעים של מועצת הצמחים בישראל, פיתח המכון האמריקאי לסרטן, בשיתוף ארגונים נוספים, תכנית לעידוד אכילת חמש מנות ירק ביום, לפחות. המסר קָודם בארה"ב באמצעים שונים: הלוגו של 'חמישה ביום' התנוסס על גבי מוצרים, הופצו עלונים בנושא, פותחו תוכניות לימוד בבתי-הספר, נמכרו ספרי בישול שהתבססו על ההמלצות ונבחר חודש לאומי בשנה כחודש ה'חמישה ביום'. מדינות נוספות, דוגמת בריטניה, גרמניה ודרום-אפריקה, החלו אף הן להשתמש בתכנית זו.

שפת הצבעים היא למעשה שפה חדשה להמלצות תזונתיות – את שפת הכמויות החליפה שפת הצבעים, כשלכל אחד מחמשת הצבעים רכיב עיקרי משלו. הקמפיין מבוסס על מחקרים מדעיים, הקובעים כי לכל קבוצת ירקות בעלי צבע זהה, סגולות מיוחדות אשר תורמות ליכולת ההגנה של הגוף מפני התפתחות מחלות (ראו מסגרת).

חמישה צבעים, תשע מנות, תשע המלצות

המכון האמריקאי לחקר הסרטן הוציא לאחרונה המלצות שלפיהן נשים צריכות לאכול שבע מנות ירק או פרי ביום, וגברים – תשע מנות, זאת במקום חמש מנות שהיו מומלצות בעבר הלא רחוק. המנות נחלקות ל-4 מנות פרי ו-5 מנות ירק (או 3 ו-4 במקרה של נשים(.

לפניכם 9 המלצות איך לשלב את תזונת הצמחים הצבעונית בתפריט היומי שלכם:

• שתו מיץ טבעי לארוחת בוקר.
• שלבו פרי או ירק בארוחת בוקר.
• קחו אתכם פרי או ירק במקום חטיף לפני ארוחת הצהריים.
• הפכו את הסלט לחלק קבוע מארוחת הצהריים, גם אם הוא לא המנה העיקרית.
• הכינו רוטב לסלט שמורכב גם הוא מירקות פירות – לימון, תפוזים, עלים ועוד.
• איכלו מרק ירקות כמנות ראשונות או עיקריות.
• הכינו ממרחים מירקות עליים, דוגמת פסטו, ממרח כוסברה וכדומה.
• החליפו את הלחם בירקות פחמימתיים, כדוגמת תפוחי אדמה או בטטה.
• קנחו בפירות – סלט פירות מתובל במיץ תפוזים ולימון, סלט גזר מתוק, פירות חתוכים מתובלים בווניל וכדומה. האפשרויות בלתי מוגבלות.

הירקות על פי קבוצות צבע

האדומים – עגבנייה, פלפל אדום, אשכולית אדומה ואבטיח עשירים בקרוטנואידים המסייעים בהגנה בפני סרטן ומחלות לב וכן עשויים להאט תהליכי הזדקנות;

הכתומים – לשמירה על תפקוד תקין של מערכת החיסון ולמניעת סרטן; הצבע הכתום נמצא בין השאר בגזר, במשמש, בדלעת ובטטה והוא הקרוטן - נוגד חמצון חשוב המגן על התאים שלנו, מאיץ את התחדשותם ומאט את ההזדקנות.

הירוקים – ירקות ירוקים עליים (חסה, כרוב, תרד, פטרוזיליה), פלפל ירוק, קישוא לשמירה על ראייה תקינה ולהאטת הזדקנות העין וכן לחיזוק העצמות; לצבע הירוק תפקיד חשוב בספיגת החומצה הפולית, המסייעת לתקינות כלי הדם והלב ומכילה רכיבים מונעי סרטן.

הלבנים – כרובית, קולורבי לשמירה על בריאות כלי הדם והלב, וכן למלחמה בחיידקים ובדלקות; הלבן, שמרוכז בעיקר בשום ובבצל המוכרים כאנטיביוטיקה עוד מימי קדם, מגן על הלב ומשפר את קרישת הדם. הלבנים עשירים בתרכובות גופרית הנחשבות כיעילות בטיפול במחלות סרטן. הבצל הלבן עשיר בשני סוגים של חומרים פעילים מגנים: תרכובות גופרית והקוורצטין, הידועים בכוחם למנוע מחלות לב וכל דם.

הסגולים – מכילים נוגדי חימצון חשובים המגנים מפני התפתחות טרשת עורקים וסיבוכים של סוכרת; הצבע הסגול - נפוץ בפירות יער ובחמוציות, בענבים וברימון. בבצל סגול, בנוסף לחומרים שיש בבצל הלבן, יש גם אנתוציאנינים, כך שמבחינת יכולת ההגנה שלו בפני תהליכי הזדקנות ומחלות יש לו יתרון על פני אחיו "הלבן". פירות סגולים-אדומים מכילים פוליפנולים - שומרי הלב החזקים ביותר. בקבוצת הסגול/כחול נכללים פטל שחור, שזיפים שחורים, דובדבנים שחורים, שזיפים סגולים וכדומה.

כתבה מאת גלי ארבל, ייעוץ מקצועי: הדס רגב-טוביאס פורסם באתר נטוגרין