דר יוני ירוֹם,  M.D, רופא ספורט, חבר הועדה המדעית המייעצת העולמית של הרבלייף, מנהל רפואי ב-Medix מרכז אורתופדיה, רפואת ספורט ופיזיותרפיה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת כי כמחצית מהישראלים נמצאים במצב של עודף משקל, השמנה או השמנת יתר. מי סובל יותר מהשמנה, האם כולם עושים דיאטה ואיזה תפקיד משחקות חברות המזון הגדולות בסיפור?

סקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לפני כחודש מגלה כי כמחצית מהישראלים נמצאים במצב של עודף משקל, השמנה או השמנת יתר. עם זאת, מסתבר כי אנחנו בהחלט משתדלים לשנות את המצב - מחצית מהישראלים עוסקים בפעילות גופנית לפחות פעם בשבוע ומקפידים לבדוק את הרכיבים והסימון התזונתי של מוצרי מזון שהם אוכלים.

ממצאי הסקר מראים כי כמחצית מהאוכלוסייה (49%) נמצאים במצב של עודף משקל, השמנה או השמנת יתר, וגברים סובלים מעודף משקל יותר מנשים (40% מהגברים, לעומת 27% מהנשים). עודף המשקל נקבע על פי מדד ה-BMI, חישוב של המשקל חלקי הגובה בריבוע. 

על אף הנתונים המדאיגים נמצא כי למעלה ממחצית מהאוכלוסייה (54%) מעוניינת לרדת במשקל: שליש (34%) מבעלי משקל תקין, 68% מבעלי עודף משקל ו-88% מאלה שבמצב השמנה והשמנת יתר מעוניינים להפחית ממשקלם. 34% נוספים מעוניינים להישאר באותו המשקל. 

נשים מעוניינות לרדת במשקל יותר מגברים: 60% לעומת 47% מהגברים. בקרב האוכלוסייה במשקל תקין, שיעור הנשים המעוניינות לרדת במשקל גבוה פי 2.7 משיעור הגברים המעוניינים לרדת במשקל. 
נתון מדאיג נוסף הינו שישראל נמצאת במקום ה- 11 בעולם בהשמנת ילדים וכי בקרב השכבות החלשות שיעור השמנת הילדים גבוה אף יותר.

בפועל, כ- 21% מהאוכלוסייה עושים דיאטה: 17% מהגברים ו-26% מהנשים. אולם לא כל אלה שבדיאטה באמת זקוקים לכך - 15% מבעלי המשקל התקין סופרים קלוריות, 25% מבעלי עודף המשקל ו-35% מאלה שבמצב השמנה והשמנת יתר. בכל הקבוצות שעושות דיאטה, שיעור הנשים גבוה יותר מהגברים. 

עוד נתון מעודד מגלה כי 50% מהישראלים עוסקים בפעילות גופנית לפחות פעם בשבוע. בקרב בני 65 ומעלה שיעור העוסקים בפעילות גופנית מרשים ומגיע ל-46%. כ-31% עוסקים בפעילות גופנית לפחות שלוש פעמים בשבוע – 35% מהם גברים ו-28% מהם נשים. 

באנגליה, לעומת זאת, נכנסה הממשלה לכוננות עקב פרסום של שורת מאמרים בעיתון הרפואי "לנסט" המצטט כי בעיות הקשורות בהשמנה מהוות עד 6% מההוצאות במערך הבריאות של רוב המדינות ואצל חלקן אף יותר. מגמה זו אינה עתידה להיחלש אלא אף להחמיר, והצפי באנגליה הינו ל- 40% השמנת יתר באוכלוסייה תוך מספר שנים – נתון מדאיג ביותר אך נמוך יחסית לישראל, כמצוין לעיל. 

עקב עלייה זו בשיעורי ההשמנה והעלויות העצומות אשר באות על חשבון החינוך, פיתוח הכלכלה, הרווחה והבריאות, על הממשלות ברחבי העולם לדאוג להטלת צעדים מגבילים על החברות המייצרות ועל אמצעי ההפצה והשימוש. חלק מההצעות קשורות במיסוי כגון הטלת מס על מזון מהיר וחלקן במניעת פרסומות מסוימות, המרצת ילדים להימנע משהייה ממושכת מול הטלוויזיה ועידוד הפעילות הגופנית ועד ההגעה למצב של ניתוחים לקיצור קיבה לצורך הרזייה.

הרבה מהפעילות צריכה להתבצע באמצעות חינוך בבתי הספר וחלקן אף להגיע לבתים. חלק גדול מהמדענים סבורים כי הנטייה הינה לטפל בתוצאות במקום לטפל בגורמים. ההשוואה המתבקשת עם החברות הגדולות הינה של חברות הטבק שיצרו תלות במוצריהן על מנת להגדיל את הצריכה והיצור.

צעדים קיצוניים מתחילים בתובנה כי המזון המהיר והמזון המעובד גורמים לעלייה בצריכה ובאגירת המזון בגוף. מכיוון שרוב המוצרים הטעימים והמשביעים קשורות לפחמימות ולשומנים, אשר מהם יש לנו די והותר, הרי שאגירתם ברקמות השומן תביא לעלייה בכמות השומן בגוף, לעלייה בהיקפים ובמשקל ולמדדים בלתי תקינים נוספים.

לכן, תפקיד חברות המזון הגדולות הינו בהגברת המודעות לכך, ואף ישנם הקוראים להדבקת תוויות אזהרה בדומה לאלו המופיעות על קופסאות סיגריות. תפקיד נוסף של חברות המזון הינו בחינוך לפעילות, ביצירת מקומות ותשתיות אימון ובשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ועם העיריות להפעלה המונית והגדלת הפעילים והמודעים לפעילות מגיל צעיר. כמו כן, יהיה זה רעיון טוב אם חברות המזון יממנו את החינוך הגופני הנוסף בבתי הספר ובגנים.

פרסומים אלו מעלים שוב את השאלה מדוע כל כך קשה לרדת במשקל ועוד יותר קשה לשמר את הירידה במשקל והשינוי בהרכב הגוף. פחות מ-10% מאלו שמנסים לעשות זאת אכן עומדים בכך לאורך זמן. כיום ברור כי ללא שינוי משמעותי באורח החיים ובשימת העדפות אישיות ארוכות טווח על פני פיצוי מיידי, לא נוכל לשמר את השינוי. 

אחד השינויים הינו שמומלץ לעשות הוא לכלול פעילות גופנית סדירה במהלך השבוע כאילו היתה תרופה לכל דבר, ולהקפיד על שריפה קלורית שבועית של לפחות 1500 קילו קלוריות בשבוע באמצעות הפעילות, תוך הקפדה על עבודת חיזוק נוספת. לרבים נשמע הדבר בלתי אפשרי, אך העוסקים בכך באופן פעיל מסבירים כי תקופת ההסתגלות אורכת לפחות שלשה חודשים של כוח רצון ומוטיבציה אישית.

משטר התזונה והפעילות אינו יכול להסתמך רק על הקפדה תזונתית, משום שהאדם המודרני נמצא במרוץ ובקוצר זמן מתמיד ולכן הוא נתמך בפיתויי המזון המהיר. היכולת להכין ארוחות קטנות וטעימות המכילות את מרכיבי המזון ללא העודף הקלורי הינה מסובכת ביותר ודורשת התעסקות מתמדת. משום כך חייב האדם לנסות את כל הטכניקות והשיטות האפשריות ולמצוא את מה שמתאים לו ועובד לאורך זמן.

חלק משיטות אלו הינן תחליפי ארוחות וחטיפים הנתמכים בהשלמת תוספים ביחד עם ארוחות קטנות ומזינות. תחליף ארוחה מוגדר בארה"ב כאבקה מומסת בחלב, או במים והמכילה 180-200 קלוריות לפחות. מזה כמה עשרות שנים ישנן חברות המייצרות תחליפים אלו אשר הוכחו כיעילים לטווח הקצר והארוך בירידה במשקל ובשמירה על ירידה זו.

 
השיטה מאפשרת הכללת הארוחות בתוך מסגרת החיים העמוסה תוך מניעת פיתויים מיותרים אך גם מטפלת היטב באוכלוסייה הסובלת מתת תזונה על ידי השלמת החסרים היחסיים ולכן הינה פופולארית גם במדינות המפותחות וגם במדינות המפותחות.
פורסם ב-BEOK 
07/11/2011